ביום שני לפנות בוקר חזרנו מארבעה לילות וחמישה ימים קסומים ומופלאים בקופנהגן היפה.
הכל התחיל בעצם לפני כשבועיים וחצי, כשעפרי ביקשה "טיול עם האחים, כמו לפני הקורונה" ועמרי, עמית ועידו הרימו את הכפפה, בדקו, התאמצו ונתנו לי חלון הזדמנויות צר של 4 לילות סביב אחד הסופ"שים לפני ראש השנה. שיחקתי עם הקלפים שניתנו לי והכוכבים הסתדרו היטב על קופנהגן לארבעה לילות, על יום הנישואין ה-30 שלנו, עם לוט הפולניה וקונקשנים בוורשה (יש, הצלחתי להיפטר מה- 40 ומשהו זלוטי שעמרי ועמית החזירו מהסיורים שלהם בפולין כשהיו בתיכון 😊).
האמת שבתחילה חיפשתי שמש, חום ואולי שאריות של חופי ים בסוף הקיץ, בכל זאת, אמצע ספטמבר, אבל בסוף מצאנו את בת הים הקטנה, את השמש הנורדית וקרירות דנית נעימה… קופנהגן מקסימה, יפה, נעימה, טעימה, רגועה, מעניינת, אחרת… היא מאירת פנים, קורקטית, לא מסתערת עליך, לא מלחיצה אותך… טסנו עם 6 טרולים וכשנחתנו בקופנהגן לקחנו מטרו לדירה… האפיזודה הכי סוערת היתה כשיצאנו מהמטרו לרחוב. כבר במסדרון שהוביל מהמטרו לכיוון שוק האוכל המקורה של קופנהגן הרגשנו במסומם כבד שנדבק אלינו, הרגשנו כמו בשובר שורות, אבל לא היה על מי לסמוך, כי סול לא היה באזור… לא נעים… עמדנו בצד, אולי הוא יעבור אותנו כי הוא נראה מסטול מהתחת ולא רואה ממטר, אבל הוא נעמד איתנו ולידינו . המשכנו ללכת, עולים במדרגות והוא מאחורינו… עוצרים שוב וגם הוא בולם, ממשיכים במדרכה וסחבק נצמד לעמרי, מלחיץ… כאילו, סמן הלייזר שלו התביית עלינו… נכנסנו לעונה חדשה של "הגשר" ללא ידיעתנו? לפנינו שני המבנים המקורים של שוק האוכל המקורה Torvehallerne ואנו רואים ששוק האוכל לפני סגירה, כסאות מורמים על השולחנות בדלפקים השונים, מנקים ומסדרים.. בכניסה נאמר לנו שהם ממש סוגרים ואולי בפנים יהיה משהו שטרם נסגר, נכנסנו פנימה ושברנו שמאלה לאורך המבנה המקורה ופשוט יצאנו מהצד השני שלו ושל השוק… התכסיס הצליח.. זהו, הצלחנו לנער את העוקב מגבינו, אנחת רווחה מקופנהגן ועד נס ציונה… הוא נעצר בכניסה לשוק וכנראה החליף מטרות. כמה דקות הליכה בבריזה נעימה, העיניים נהנות מהנוף החדש והיפה והגענו לדירה המקסימה בה שהינו במהלך 4 הלילות שלנו בקופנהגן.
דבר ראשון הבנים מתחברים לטלוויזיה לראות את מכבי חיפה מול פריז סן ז'רמן… שותים קפה טוב ואז עידו מודיע שהוא רעב ובנון שלנטיות מזמין דרך הסלולרי משלוח ענק של מגשי סושי לדירה ממסעדה מקומית… אחת עשרה ומשהו בלילה ואנחנו בולסים סושי, צופים בחיפה מפתיעה ואז מפסידה ומרגישים לגמרי בבית, כאילו לא נחתנו רק לפני בערך שעתיים וחצי בקופנהגן… עידו, תגיד, מה כתבת לשליח? כתבת מספר דירה? שם שרשום על האינטרקום? משהו? והוא, לא.. רק את מספר הבניין.. טוב, הרחוב שקט, לילה, הדירה ממוקמת על הקרקע… שמענו את האופנוע כשהגיע ויצאנו לשליח החביב לאסוף את המשלוח….
בקופנהגן לא צריך מזומן בכלל. רק כרטיסי אשראי או תשלום בסלולרי. אפילו לנגני הרחוב מעבירים כסף בסלולרי. הכל מסודר וברור… את קופנהגן הכי נעים להכיר דרך הרגליים, הכי מומלץ. עצם ההליכה ברחובות היפים, נתקלים בכל מיני פארקים וגנים, בנינים נאים ואני לא מדבר כבר על הליכה במארג הרחובות של מדרחוב Stroget שם… יש מטרו טוב, נקי, מסודר ואוטובוסים אבל כמעט ולא השתמשנו בהם, למעט הנסיעות אל ומשדה התעופה ועוד נסיעה אחת לאזור כריסטיאנהאבן וכריסטיאנה וחזרה לאזור "שלנו"… קופנהגן קטנה, מישורית ונעימה מאוד ברגל וכשנעים בעיניים, נעים בקלות רבה יותר ממקום למקום… מעבר לבלוק שלנו היה סופרמרקט שכונתי, כך שבבקרים קנינו מצרכים לארוחות הבוקר.
במהלך שהותנו בעיר ביקרנו בארמון רוזנבורג היפה (Rosenborg Castle), כולל ביקור באוצר המלוכה ובו מוצגים אוסף תכשיטים, אוצרות בית המלוכה כולל 2 כתרים מרהיבים ביופיים, וביקרנו בגני המלך (Kongens Have) היפים הצמודים לטירה… הכניסה לטירת רוזנבורג כרוכה בתשלום אבל הביקור בגנים היפים הוא חינם ומאחר וזה ממש היה בדרכנו מהדירה לאזורים אחרים במרכז העיר, כמעט כל יום עברנו בהם.. פארק ירוק, גדול, מטופח, נקי ויפה… ביקרנו גם בגנים הבוטניים המקסימים ( כולל ביתן הפרפרים המהמם), שהיו ממש מרחק 2-3 דקות הליכה מהדירה, הגנים והטירה. ביקרנו ואכלנו בשוק האוכל המקורה של קופנהגן, אותו אחד מהערב הראשון…טעמנו מכל מיני דוכני אוכל ושתיה שם. עלינו גם לתצפית היפה על מרכז העיר קופנהגן מהמגדל העגול (Rundetaarn), התלהבנו מהיופי של המזח והבתים העתיקים הצבעוניים לאורך תעלת נייהאבן (Nyhavn) והסירות והיאכטות הקטנות העוגנות בצידי התעלה, כמו גם מכיכר קונגנס נייטוב (Kongens Nytorv) היפה הסמוכה לנייהאבן. אתר צילומים ציורי, גם ביום וגם בערב, כשהכל מואר שם והאורות משתקפים במי התעלה (הצלחנו לדלג על כל מסעדות מלכודות התיירים שם, כמו בכל טיילת או מזח המכבדים את עצמם). ממה שקראתי לפני, "הנמל החדש, ניהאבן, המזח החדש" היא למעשה תעלת מים צרה שהוקמה ע"י המלך כריסטיאן החמישי ומטרתה לחבר את כיכר קונגנס ניטורב ליציאה לים.
ביקרנו גם בכנסיית פרדריק (Marmorkirken) המרשימה והיפה מבפנים ומבחוץ, המוכרת גם בשם כנסיית השיש או יותר נכון, בפי הבמקומיים Marmorkirken, מאחר והיא בנויה משיש. הכיפה שלה מזכירה את הכיפה של כנסיית סנט פטרוס. משם חצינו את הכביש לעבר המתחם של ארמון המלוכה, הלא הוא ארמון אמאליאנבורג (Amalienborg).. מתחם עם מספר מבנים המקיפים חצר עגולה ובמרכזה פסלו של המלך פרדריק הרביעי על סוסו. הדנים החצופים סירבו להתחשב בשעות הקימה המאוחרות שלנו, כך שכמובן שלא זכינו לראות את טקס החלפת המשמר שם בשעה 12:00 לפנות בוקר (כשסיפרתי לילדים שיש טקס החלפת המשמר בארמון שם בשעה 12:00, הם שאלו בנימוס אם אפשר לבקש לדחות ואמרו שדי להם בטקס של החלפת המשמר בארמון בקינגהם בו צפינו בעבר, בכל זאת, המלכה אליזבט מתה וזו היתה דרכם הצנועה לכבד את זכרה)…
מכנסיית מרמוקיקרן וארמון אמאליאנבורג צעדנו ברגל לאורך המים בין גנים יפים עד שהגענו לפסל הקטן והסימלי של בית הים הקטנה (Den lille havfrue).. להיות בקופנהגן ולא לצלם את בת הים הקטנה?? לא רחוק מפסל בת הים הקטנה יש את מתחם Kastellet ויש שם מזרקה מאוד יפה עם פסלים וליד זה מנזר קטן…
זכינו לראות את תעלות כריסטיהאבן לקראת שקיעה והצבע האדום השתקף מהמים היה מראה עוצר נשימה. עשרות תמונות באותה נקודה… השילוב של מארג תעלות יפות עם בתים ציוריים לאורך התעלות מאוד מזכיר את אמסטרדם… בעודנו מתחפרים בבגדינו החמימים ראינו חבר'ה צעירים מקומיים, ללא הבדלי מין וגזע, קופצים למי התעלה בבגדיהם התחתונים בלבד…
ביקרנו גם בשכונה האוטונומית הידועה כריסטיאניה (Christiania) אבל לא קנינו שם כלום למזכרות.. חחחח… הסתפקנו בקפה, בלי המריחואנה והחשיש… דוגרי, למרות כל הרעש סביב המתחם והשכונה וכדומה, הרבה יותר התלהבנו מהתעלות הסמוכות…
היה זה ערב יום הנישואין ה- 30 שלנו, יום שישי והחלטנו לקחת מטרו מאזור כריסטיאנהאוון (Christianshavn) לכיוון תחנת Nørreport שהיא התחנה "שלנו".. משם צעדנו למקום מקסים, בר קוקטיילים בשם The Living Room עליו קיבלנו המלצות וידענו שיש שם Happy Hour… תוך כדי ההליכה, רואים מלא בארים,פאבים, מסעדות, הכל הומה אדם אבל לא רועש, עליז, שמח, צעיר, כייפי, לא צעקני ולא צועק… במאמר מוסגר ראוי לציין שיש סצנת אוכל מדהימה בקופנהגן, אוכל נהדר ומסעדות ממגוון מטבחים וטעמים וברמות מחיר שונות (אנחנו כמובן לא ממש הגענו למסעדות היקרות ו'/או היוקרה..חחח.. אבל אכלנו בהחלט טוב וטעים) וחיי הלילה שם מדהימים ותוססים… החבר'ה הגדולים שלנו נגנבו מזה… מלא ברים, פאבים, מסעדות, הומה עד אמצע הלילה, מלא צעירים וצעירות… תענוג.. אבל נחזור לעניינינו, הגענו לבר בזמן ה- Happy Hour ומאחר ואנחנו בית חובב אלכוהול וחגגנו באותו ערב את יום הנישואין, לא אספר כמה קרונות השארנו שם, אבל הקוקטיילים והסנגריה רצו כמו מים… מקום מקסים.. The living room… תכלס, 2 קוקטיילים זהים עלו 120 קרונות, שזה 60 שח לשני קוקטיילים ובערך 30 שח לקוקטייל.. המחיר סביר בהחלט ובהחלט היה יותר מסביר שלא נסתפק רק בקוקטייל אחד שניים לאדם (עפרי שתתה קוקטיילים אורגניים על בסיס פירות טרופיים)… חזרנו הביתה ברגל כמובן, עליזים, עייפים וחלקנו אף היו שמחים ומותשים ולא רק עליזים ועייפים.. חחח
באחד הימים רצינו לאכול ארוחה דנית מסורתית אמיתית, במסעדה מקומית… בעלת הדירה המליצה על מסעדה הנמצאת ממש מעבר לפינה ושם יש אוכל דני מסורתי טעים וטוב.. הזמנו לשם מקום ומאחר והמקום ממוקם אשכרה 3-4 דקות מהדירה, מעבר לפינה בצד השני של הרחוב, יצאנו מהדירה 5 דקות לפני המועד… הולכים בסבבה ופתאום רעש אימים, חשבנו שהולך להיות מבול, אז כשעברנו את הבלוק והגענו לחצות את הרחוב גילינו שהרחוב הוא חלק מחצי מרתון קופנהגן ואנחנו ממש בשיא… אלפי רצים עברו והמחזה מקסים, המוני מעודדים בצידי הרחוב והרצים רצים בהמוניהם… אנחנו רואים את המסעדה ממש מעבר לכביש, אבל זה כמו לחצות לגדה השנייה כשהנהר סוער, קוצף ושוצף… מחכים ומחכים.. אשכרה 20 דקות… יפה לראות את כל הרצים.. התקשרתי למסעדה, לומר שאנחנו מאחרים כי אנחנו בצד השני של הכביש… אחרי 20 דקות, כשזרם האצנים קצת התדלדל והבחנו בכל מיני שליחים ומקומיים עוברים בין הרצים, מצאנו חצי דקה של מרווח גדול וחצינו גם אנחנו בריצה את הכביש… מה שאומר שתכלס, משפחת מרום השתתפה בהרכב מלא בחצי מרתון של קופנהגן לשנת 2022..
ונחזור לענייני האוכל, כי בינינו, אנחנו חזקים יותר בבליסה מאשר בריצה… יש ארוחה דנית הנקראת סמרברו ( Smørrebrød).. תכלס, זה כריך לחם שיפון כהה פתוח, עליו מורחים חמאה, ומעל זה שמים כל מיני תוספות כמו הרינג, רוסטביף, פרוסות נקניק, נתחי בשר קר, נתחי דגים, פרוסות גבינה, סלטים, ביצים מטוגנות, ממרחים וכדומה. סמרברו נחשב למאכל הלאומי המסורתי של דנמרק. ואת זה הם מלווים לרוב בכוס בירה וכוסית סנאפ (שנאפס)… הלכנו לפי כללי הפרוטוקול… חחח.. היה נהדר, טעים, משביע וחגיגה לעיניים… וכל זה קרה בשעה 12:00 לפנות בוקר, כפי שהילדים שלי קוראים לשעה הזו
ידענו שבמוצ"ש ברבע לחצות יש בגני טיבולי מופע נעילה של זיקוקים, מוסיקה ואורות… לכן, הגענו בשעות הערב של שבת לגני טיבולי.. הכניסה לגנים יקרה והיא לא כוללת את השימוש במתקנים, אבל המקום מקסים, יפה, מואר, מטופח והמתקנים שווים בהחלט.. המתאבדות והמתאבדים עלו על כל מיני רכבות הרים, מתקנים מתהפכים וגם כל מיני דוכני יריד "כמו של פעם"… אהבנו ונהנינו מכל רגע והשיא, הגרנד פינאלה, היה מופע הזיקוקים המרהיב.. ספקטקולרי, כמו שאומרים בתימנית… ממש אקסטזה… וכמו אחרי כל אקסטזה טובה, מה צריך? נכון, לאכול ולשתות… צמוד לגני טיבולי היה מקדונלדס שפתוח גם אחרי חצות ובאופן מפתיע היה ממש טעים… האמת שכולנו היינו שפוכים לחזור ברגל, יצאנו לרחוב ותוך דקה מצאנו מונית גדולה של 9 מקומות ותוך 5 דקות היינו כבר בדירה.. והמחיר? 160 קרונות (בערך 80 שקלים) לשישה אנשים, אחרי חוצות, על מונה… אנשים ישרים יש שם…
הילדים והאמת שגם ההורים שלהם הסתובבו מהופנטים מהעיר הזאת ולא רק בגלל הדניות היפות והדנים המטופחים וראינו פה ושם כבר כמה וכמה מקומות וערים בחו"ל… עמית אמרה שקופנהגן היא "אוטופיה" ושהיא מרגישה שהם מטיילים באוטופיה וכיף למקומיים שחיים באוטופיה.. השילוב של עיר יפה, רגועה בדרך כלל (לא שמענו צפצופים בכבישים וצעקות ברחובות), די נקיה, ירוקה עם לא מעט פארקים וגנים חינמיים, מטרו יעיל ובוהק בניקיונו, שירותים פתוחים, חינמיים ונקיים בהמון מקומות ברחבי העיר לשימוש התושבים והמבקרים, שילוב בין עתיק למודרני, בניה ישנה לצד חדשה, אתרים ציוריים, תעלות יפות, שפע מקומות אוכל ובילוי ותושבים מקומיים שנראים נעימים, מנומסים וקורקטיים – השילוב הזה יוצר מקום נהדר לטיול משפחתי
קופנהגן לא זולה בכלל, כידוע לכולנו, ובדברים מסוימים אף יקרה, אבל בהתנהלות נכונה היא בהחלט סבירה ושווה את החוויה.. שוב, לא זולה, אבל בהחלט אפשרית… כפי שכתבתי, לא צריך בכלל מזומן בעיר, הכל באמצעות כרטיסי אשראי ושימוש בסלולרי, אבל רצוי שיהיה יותר מסוג כרטיס אחד… ההגעה מהשדה לעיר/ מהעיר לשדה באמצעות המטרו היתה קלה, נעימה, מהירה (16-18 דקות עד לתחנת המטרו שלנו), בכפוף כמובן למיקום המלון או הדירה במרכז העיר ועלתה 198 קרונות ל- 6 אנשים לכל כיוון (בערך 100 שקלים ל-6 אנשים)… נסיעה בתוך 2 האזורים של מרכז העיר עלתה לנו 132 קרונות לכל נסיעה ל- 6 אנשים.. כאמור, היו לנו לא יותר מ- 2 או 3 נסיעות במטרו במהלך שהותנו שם, מעבר לנסיעה לשדה התעופה…. יש כל מיני כרטיסים לכמה ימים, לכמה אזורים… דוגרי, יקרים ומיותרים כי הכי כיף לתור את העיר ברגל… כל זה כמובן בהנחה שמזג האוויר נעים ומאפשר זאת.. לא הייתי מגיע לקופנהגן בחורף למשל… אביב, קיץ, תחילת הסתיו… המחירים בסופרמרקטים לא זולים אבל לא שונים בהרבה מישראל ואגב, מים יקרים.. לא כמו בצרפת או איטליה או פורטוגל וכדומה… הסיבה פרוזאית, מי הברז טובים לשתייה ואין בעיה לשתות מהברז.. אלכוהול בסופר לא יקר וכמו תמיד, כיף לבקר במכולות וסופרמרקטים בחו"ל…
היו לנו 4 ימים מלאים לביקור בעיר וניצלנו אותם עד תום ונהנינו מכל רגע.. גילינו יעד חדש עבורנו, יעד יפה, נהדר ומאיר פנים!! אגב, לא פגשנו בעברית במהלך כל הביקור למעט אישה מקומית מבוגרת ששוחחה עם אחד מהילדים בעברית לאחר ששמעה אותנו מדברים… לדעתי, לא צריך יותר מ- 3 או 4 ימים מלאים, למרות שאם היה לנו יום נוסף, היינו יוצאים לכיוון מוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית, הנמצא כ- 40 ק"מ מצפון לקופנהגן וניתן להגיע אליו ברכבת בנסיעה של כ-40 דקות לכיוון.. דוגרי, לא בא לנו לצאת מהעיר, הרגשנו שרוצים קודם למצות אותה ולא היינו בטוחים כמה הילדים ייהנו מהמוזיאון והכניסה לשם לא זולה… השארנו משהו לפעם הבאה בקופנהגן 😊…..
חג שמח ושנה טובה ומבורכת !! שנה מלאה באהבה, אושר, בריאות, חיוכים, טיולים, הנאות, נסיעות, הצלחות וכמובן, רק בשמחות !!
